ההשפעה הפיזית והמנטלית של המזון שאנחנו אוכלות

by: @betlehem.golla

שמעתן פעם את האמירה 'אנחנו מה שאנחנו אוכלות'?

–

לפני כשבועיים ליוותי את אמא שלי לבדיקות שדורשות אשפוז יום בבית חולים (בילינו בבית החולים כ3-4 שעות) ובסיום הבדיקה ולאחר ההתאוששות חילקו לאמא שלי כמו לשאר המטופלים שסיימו את הטיפול לחם לבן פרוס ומעדן מפוצץ בסוכר.

–

ולמען האמת, לא הצלחתי להבין את ההיגיון בסיטואציה. איך גם במקום כזה, שאמור לרפא את האנשים שמגיעים אליו, זה ממשיך להיות לגיטימי ולא עושים את ההקשר הבסיסי בין איך שאנחנו מתייחסים לגוף שלנו ולבין איך אנחנו מרגישים בפועל?

תהיתי עם עצמי האם מדובר בעניין של תקציב: כי הרי לקנות מזון מעובד ולא טבעי זה זול משמעותית מקניות בריאות בחנויות טבע אורגניות, אבל עדיין לא הצלחתי להשתכנע שזאת הסיבה.

תחשבו על כמה מיטות בבית החולים היו הופכות לריקות ואיך הרבה פחות אנשים היו מגיעים להתאשפז כי הם פשוט היו יודעים להיות בריאים יותר אז לא היו נדרשים לבדיקות האלה?

–

לתזונה שאנחנו צורכים באורח קבע יש השפעה משמעותית על הרווחה הבריאות בפן הפיזי והנפשי שלנו, יש מחקרים ועדויות שלמים שמוכיחים זאת.

מוח האדם דורש מגוון של מרכיבים תזונתיים בשביל לתפקד באופן מלא וחיוני. צריכה נאותה של מינרליים, ויטמנים, פירות, ירקות וסיבים תזונתיים עוזרים לשמירה הקוגנטיבית של תפקוד המוח כמו גם ויסות המצב הרגשי שאנחנו מצויים בו. לעומת זאת, צריכה גבוהה ועקבית של אוכל מעובד וסוכר יכולה לעורר בגוף הפיזי תגובות דלקתיות הקשורות לבעיות בריאותיות פיזיות שונות וגם נפשיות, כולל דיכאון וחרדה.

–

כולנו מכירות מקרוב מאוד – כמה קל זה להתמכר למה שמתוק לנו, וכמה ביס אחד בשביל ליישר את העוגה יכול להסתיים בלאכול את כל העוגה. תנודות כמו אלה ברמות הסוכר בדם שלנו יכולות להשפיע על מצב הרוח ורמות האנרגיה שנחווה ברגע.

ועכשיו, תארו לעצמכן מה קורה ברמה הפיזית והלא מודעת לגוף של האדם שהרגע אושפז עם הרדמה לאחר שהיה בצום של יממה, לאכול דבר ראשון את המעדן ואת פרוסת הלחם הלבנה והדלת ערכים תזונתיים שנותנים לו.

–

אם ככה זה עובד במקום שאמור לרפא חולים – אז איך אנחנו מתפלאים שאומרים בחדשות שמיטות החולים עמוסות?

במקום שמהותו לרפא את מי שהגיע חולה – הייתי מצפה שישלחו הביתה עם כלים להתמודדות בפועל; איך 'לדוג' בריאות בחיים האמיתיים בפועל ולא פשוט לתת 'דג' שגם ליממה הוא לא מועיל לאף אחד.

זה לא יעזור לכולנו להיות הרופאים של עצמנו מלכתחילה?

ולא, אני לא קוראת לסגירה של בתי החולים – הם חשובים וקריטיים להצלת חיי אדם. וכן, אנטיביוטיקה ותרופות הביאו לשינוי ולקדמה שלה אנחנו זוכים היום בעולם המערבי. אני רק אומרת, שזה לא אמור להיות המסלול המהיר לטיפול קל ומהיר, אלא המוצא האחרון.

–

ועד שהרפורמה הבריאותית תשתנה באופן כזה שהיא באמת תהיה המוצא האחרון בלבד, אל לנו לשכוח שהאחריות לחיים שלנו היא תמיד אצלנו. אנחנו לא יכולים לצפות מהרופא שסיים התמחות עכשיו להיות אחראי על רמת הבריאות שלנו, עלינו to own it בעצמנו, הרבה לפני שכף רגלנו חלילה דורכת בבית החולים. איך? באמצעות איזון ומודעות לתזונה בריאה ומלאה בערכים תזונתיים, להתאמן באופן קבוע וגם בעשיית דברים שמשמחים את הנפש שלנו.

–

שלושה דברים פשוטים שאתן יכולות להתחיל לעשות מהיום:

1. להתחיל לשים לב לתוויות ערכי המזון בכל דבר שאתן קונות. יש יותר מדי ערכים והרבה מילים שאתן לא מבינות/מצליחות לקרוא? ותרו על הקניה של המוצרים האלה.
2. התחייבו לעשות דברים עבור עצמכן – להתאמן שלוש פעמים בשבוע חצי שעה לפחות, זאת לא בקשה ענקית. קבעו את הדייט הזה עם עצמכן ואל תמסמסו אותו. אותו הדבר בנוגע לדברים שאתן אוהבות לעשות, אוהבות לצייר/לרקוד/לטייל? עשו את זה באופן קבוע לפחות אחת לשבוע. ואל תבטלו דייטים עם עצמכן.
3. זכרו שהכל באיזון, משמעות ולטווח ארוך. זה בסדר לאכול פרוסת עוגה/גלידה/ג'אנק כל עוד אתן לא אוכלות רק את זה ואתן משלבות גם את כל הערכים הכי חשובים לגוף ולנפש בתזונה שלכן.