דילוג לתוכן
by: @betlehem.golla
את רוב הדברים החשובים בחיים שלי שאני יודעת, שעזרו לי להתקדם ואני מיישמת היום בחיי – לא למדתי בבית הספר. איזה קטע, אה?
מפתיע אתכן? נראה לי שלא.
כשאנחנו גדלות לעולם המבוגרים, כשסיימנו תיכון, שירות צבאי וכו' – מה אשכרה חשוב שנדע?
על קצה המזלג: להתנהל בתוך המערכות יחסים שלנו ולהתעסק עם כסף (שגם זאת מערכת יחסים בפני עצמה). את הדברים הבסיסיים ביותר בחיים שלנו אף אחד לא מלמד אותנו ואם לא נלמד לבד – נשאר בורים בתחום אז כאן גם האחריות האישית שלנו. או כמו שג'ן סינצ'רו אומרת במדויק בספר שלה:
"בכל הנוגע לסקס ולכסף, כולנו אמורים לדעת מה עושים וגם להצטיין בכך, אבל איש לא מלמד אותנו דבר בנושא. אנחנו לא אמורים לדבר עליו כי הוא מלוכלך, לא מנומס וחסר עידון".
ועם זאת, זוהי הפעם רק הקדמה יפה כדי לשתף אתכן בשיעור בזוית שונה שלמדתי מחדש ובדרך שונה, שוב, לא בבית ספר. אלא בכלל דרך סדרת הטלויזיה האהובה עליי מאז שאני ילדה "כמעט מלאכים" וחזרתי לצפות בפרקים שלה שוב בשבועות האחרונים. חד משמעית החלטה נהדרת כי על דברים שאני רואה ומסיקה היום מהפרקים לא יכלתי לראות כמתבגרת שצופה בתוכנית.
בכל פרק בתכנית יש שיעור שמתמקדים בו דרך העלילה המאוד מסובכת של הטלנובלה הארגנטינאית של נערים יתומים שחיים במוסד אחד כמו שרק כריס מורנה יודעת לעשות בהצטיינות.
בין היתר השיעורים שמדברים עליהם בסדרה עוסקים באהבה, חברויות, פיזיקה קוונטית, הנסיך הקטן ועוד.
אחד הפרקים שצפיתי בו לאחרונה דיבר על 'חשיבה צדדית' – שבמילים אחרות, זה פתרון בעיות באופן יצרתי מתוך 'תודעת שפע' כאחד המושגים הנפוצים מאוד בימינו.
מרגע הלידה אנחנו לומדים לראות ולהבין דברים בצורה מאוד מסוימת, זה תלוי במקום שגדלנו בו ומעצב אותנו, וככה אנחנו גם שונים. אפילו אם אנחנו תאומים סיאמיים בעלי אותו מטען גנטי זהה שרק הופרדו ל-2 מקומות שונים לגדול בהם.
באופן משותף לכולנו כאנשים היכולת להסתמך בעיקר על מה שהעיניים שלנו רואות במציאות חיינו כשבפועל יש לנו חושים נוספים כמו טעם, מגע, אינטואיציה ועוד.
אנחנו אף פעם לא משתמשים בכל מה שיש ברשותנו כדי להתבונן על התמונה המלאה. ובעיקר – אנחנו תמיד ניטה להאמין בהכרח למציאות שמתקיימת מולנו שהיא היחידה ואין עוד אפשרויות נוספות.
צורת החשיבה הצדדית למעשה קוראית תיגר על דרך החשיבה הרגילה – שום דבר הוא לא כמו שהוא נראה באמת, ולדבר אין פתרון יחיד. תמיד יש יותר, הרבה יותר. הטריק הוא לתרגל וליישם את זה.
כיצד? 3 כלים פרקטיים:
- בהיתקלות בבעיה נשאל את עצמנו – איך אני יוצרת פתרון? ולא 'למה הבעיה הזאת נפלה עליי'.
- המיקוד בעת פיתרון הבעיה יהיה בייחוס לחוסר שנוצר כאתגר מלהיב לפתרון ולא כבעיה חמורה – ואז החוסר הופך לשער חדש לגילוי דברים חדשים בחיים.
- נזכיר לעצמנו שיש אינספור אפשרויות שיכולות להתקיים בעת ובעונה אחת ולא תמיד יש לנו את היכולת לראות את התמונה המלאה מתוך נקודת המבט המאוד מצומצמת שלנו באותו הרגע.
כי שום דבר הוא לא באמת כמו שהוא נראה.
מקור:
*אתה תותח בלעשות כסף – ג'ן סינצ'רו
*תכנית טלוויזיה – כמעט מלאכים
