מה זה המטריקס?

by: @betlehem.golla

לאחרונה מילה רווחת חזק מאוד בכל נקודה ברשת ומחוצה לה זה "המטריקס".

"צאו מהמטרקיס, אל תהיו במטריקס, אי אפשר לחיות במטריקס, תהיו במודעות למטרקיס" וכך הלאה.

גם אני השתמשתי בביטוי הזה כמה וכמה פעמים. אבל על מה לעזאזל כולם מדברים?

או לפחות, על מה אני מדברת? – כי רק על עצמי לדבר ידעתי.

המטריקס, לעניות דעתי, הוא כל מה שרוב האוכלוסייה עושה בלי לשאול שאלות – אלא פשוט עושה.

ולמה? כי ככה עשו גם לפני וככל הנראה ככה יעשו גם אחרי, אז איפה כבר אפשר לטעות?

–

צרוב לי זכרון מוחשי שהוא דוגמא מעולה לרעיון:

סרטון שנתקלתי בו ברשת מההפגנות השחורים לפני כ-3 שנים אחורה בארה"ב BlackLivesMatter. בסרטון בחור בערך בשנות ה40 לחייו שואל מפגין אחר, צעיר ממנו בסביבות גיל 16, "מה הדרך שלך לפתרון?" בכמה ניסוחים שונים וחוזרים בשביל להפיל לצעיר את האסימון על הפואנטה שלו:

"מה אתה, שצעיר ממני הרבה מאוד – הולך לעשות שונה ממני? אני בן 30+ וזאת לא הפעם ראשונה שאני מפגין על זכויות כאלה או אחרים, והבטחתי לעצמי כמה פעמים שככה אני משנה את המצב אבל מקרים חוזרים על עצמם שוב ושוב כי הם משרתים נרטיב שגדול מכולנו. אבל מה פאקינג אתה שאתה צעיר ממני הולך לעשות אחרת? איך אתה משנה את הסיפור הזה?"

–

הסרטון הקצר הזה הזיז לי כמה סוויצ'ים במוח באותה תקופה, והיום הוא בעיקר מחזק את האג'נדה שאני חיה עלפיה: אף אחד לא בא להציל אותנו. אנחנו חייבים להציל את עצמנו ובדרכים שונות מאוד מכל מה שהיה נהוג עד היום, כי כאמור כל מה שהיה עד עכשיו לא עובד. הסרטון הזה הוא התווית דרך לחשיבה שונה, אחרת, יצירתית ופורצת דרך ליציאה מהנתיב המהיר על המטריקס, שזאת הדרך שהכי קל לצעוד בה (והדרך שהמערכות רוצות שנצעד בה כי להם קל יותר ככה אבל זה לפוסט אחר).

–

מטריקס זה מה ש-97 אחוז מהאנשים בעולם או סביבכם משדרים, המסלול הידוע מראש של העדר. שבעיני, יש בו אירוניה מסוימת כי הרי כולנו מגיעים לעולם כיצורים חופשיים לחלוטין מעצם היותנו וכך אנחנו גם מתחילים את מסלול חיינו:

כתינוקות או ילדים אנחנו בוכים כשרע לנו, צוחקים שטוב לנו, מתעקשים על הרצונות והצרכים שלנו וגורמים לכל מי שסביבנו לעשות כרצוננו.

מצד אחד אפשר להסתכל על תינוק שהגיע לעולם כיצור חסר ישע לחלוטין שתלוי בחסדי הוריו בכל רגע ורגע, ואילו מצד שני גם אפשר להסתכל על הסיטואציה ממבט של 'איך יכול להיות שהיצור הקטן (והעוצמתי) הזה הוא זה שקובע את הנהלים בבית?' הכל על פי מה שבא לו; מתי יאכילו אותו, מתי ישחקו אותו ואפילו מתי ההורים שלו ילכו לישון. כל המבוגרים סביבו מנגנים בלהקה שהוא מנצח בה, והוא רק התחיל את מסעו של העולם.

–

וכשאנחנו גדלים, כמו כל המבוגרים ששמרו עלינו, אנחנו מתקלקלים. כי אנחנו מקבלים עלינו מוסכמות חברתיות/כלכליות/תרבותיות שנהוגות בחברה שאנחנו גדלים בה ומטרתם בעיקר ליישר אותנו עם מה שהרוב עושים. ללא זכר לאינדיבידואליות ואישיות פרטית.

הרצונות והצרכים העמוקים ביותר שלנו נמחקים בשם הזהות הקולקטיבית כשאנחנו גדלים עליה ומתיישרים עם הסטטוס קוו הנהוג בחברה. העיקר שלא נבלוט ולא נהיה מעל לפני השטח.

אבל כמו בכל דבר כמובן שיש את החריגים – אלה שעשו בחירה מודעת לא לשחק במשחק המטריקס של הרוב המוחלט. אלה רק החריגים שמסכימים להיות הם, ואותנטיים, הכי קרוב לדמות הילד שנולד לעולם.

–

בגדול, המטריקס הוא המסלול שאנחנו מכירים בעל פה ויודעים ש'ככה אמור להיות' אז ככה אנחנו עושים. בדמות הישראלית זה: מסגרות חינוכיות, צה"ל, טיול אחרי צבא, אקדמיה, חתונה, ילדים ומשפחה וכו'. אבל ביתר דיוק; המטריקס הוא גם לצאת להפגנה אפילו אם אני לא באמת מבין על מדובר ולמה, פשוט רוב החברים שלי הולכים אז גם אני (וגם הם הולכים כי אתה הולך, מי יעצור את הלופ?).

המטריקס הוא גם לפחד לקחת הלוואה מהבנק כי 'הלוואה זה מסוכן' אבל בלי להבין למה זה מסוכן ומאיפה הגיעה הקביעה הזאת?

המטריקס הוא גם לדעת שיש גיל שמתחתנים ומביאים ילדים פשוט כי זה מה שעושים בלי להבין מהו גודל האחריות ש'תווית ההורים' מציבה עלינו.

המטריקס זה לצפות בחדשות כל ערב כי ככה עושים, זה לבלוע כדור לכאב ראש כי זאת הדרך שמרפאים כאבים, זה לנסות להתקבל ליחידה שאבא שלי שירת בה, ואז גם ללכת ללמוד תואר שאבא שלי למד ואולי אפילו באותה אוניברסיטה.

המטריקס זה לחיות חיים מבלי לשאול שאלות כמו 'האם זה סוג החיים שמתאים לי?' מבלי לבחון עם עצמך האם את בחרת בחיים האלה או הסכמת לחיות עם בחירות של אחרים כי 'ככה הם החיים'. הם היו ככה לאלה שלפנינו, וככה הם יהיו גם לנו ולדור אחר כך. מי מעז לקרוע את השרשרת הזאת?

–

מטריקס זה לחיות על אוטומט. לא להיות מוכנה לשאול את עצמך את השאלות הכי מפחידות שיגלו מי את באמת, או לפחות מי היית רוצה להיות.

לצאת מהמטריקס זה למעשה להיפרד מהאוטומטים שמעצבים את חיינו. ומתוך בחירה לשנות; את גורלנו, אבל גם גורל של רבים אחרינו. זה ללכת בדרך השניה, שאיתה ההשפעה גדולה יותר אבל גם תאלץ אותנו להתאמץ יותר כי זה לא האוטומטים שהתרגלנו אליהם.

לצאת מהמטריקס זה להסתכל על כל מה שאי פעם סיפרו לך שהוא האמת המוחלטת בסימן שאלה גדול מאוד.

והאמת היא – שלא חייב להיפרד מהכל. ממש לא. מה שנכון בעבורנו אמור להישאר בחיינו, אבל בידיעה שבחרנו בזה. בחירה אמיתית, מודעת.

–

במקומות בהן אתן לא שלמות איתן בחיים שלכן, בנקודות בהן את מעורערות, דווקא שהכי קל ללכת עם הזרם, העזו לעצור ולשאול את עצמכן את השאלות:

1. מאיפה נובעת הבחירה שלי
2. למה דברים הם ככה ולא אחרת
3. מה אם באמת אעשה את מה שאני רוצה לעשות
4. האם זה מתאים לי
5. מי הייתי לפני שהסכמתי להיות כזאת
6. האם זה מה שאני מאמינה בו

–

אל תתפשרו על חיים שהן פחות ממי שאתן.

אל תכנעו למטריקס. זה לופ שאתן לא חייבות להיות בו. הסכימו לשאול שאלות כל הזמן, שוב ושוב. אם דברים לא עובדים, וזה מה שתמיד היה, וזה מה שתמיד עשו – יש סיבה טובה לכך: צריך להפסיק לעשות אותם!

העזו להיות מי שמשנות, שבוחרות בעצמכן מחדש וככה מוסיפות לשינוי חיובי בעולם.