דילוג לתוכן
by @betlehem.golla
כתיבה אינטואטיבית זאת כתיבה שמתבססת על זרימה חופשית, ולא מתבססת על היגיון כלשהו, מחשבה או תכנון. בכתיבה כזאת מותר לכתוב הכל – מבלי להתחשב בתחביר הכתיבה, דקדוק, שגיאות כתיב או איך נראה הכתב שלנו. הכל מתקבל בברכה.
לא עוצרים כדי לדייק את הכתיבה או לחשוב על המילה הבאה – להיפך, פשוט כותבים ללא עצירה, ללא צנזור, ללא שפיטה. ואם נגמר מה לכתוב כותבים 'אני לא יודעת מה לכתוב, אבל אני רוצה לכתוב' עד שהתקיעות גם היא משתחררת.
כשאנחנו כותבות, כמו כל פעולה אחרת שהגוף שלנו מבצע, המוח הוא מי שמפעיל אותנו. משמע שהמוח שלנו הוא גם מי שמפעיל אותנו לכתוב את מה שאנחנו חושבות.
וכך בכתיבה חופשית, כשהכל מותר – אז המחשבות שלנו לא מוגבלות, ובאמצעות הכתיבה אנחנו מבטאים אותם על הנייר.
היתרון של הכתיבה האינטואטיבית הוא בהזדמנות שהיא מאפשרת לנו להשיב את הכוח שנולדנו איתו אלינו – הקשבה פנימה לעצמנו.
כתינוקות קטנים אנחנו נולדים עם היכולת הטבעית להקשבה עצמית – מתי אנחנו רעבים, עייפים או בא לנו לשחק ואז פשוט עושים את מה שהגוף שלנו מבקש מאיתנו. אנחנו לא משתמשים באמצעים חיצוניים כמו 'קפה' לדוגמא על מנת להחזיק את עצמנו עוד קצת ערים, אנחנו בהקשבה מלאה ועושים את הפעולה הטבעית ביותר שהגוף שלנו דורש.
גדלנו – וכמו כולם, השפעות חיצוניות שספגנו הרחיקו אותנו מהקשבה לצרכים הכי בסיסיים שלנו.
הכתיבה החופשית מאפשרת לנו לשחרר חסמים שנמצאים בתת המודע שלנו; פחדים, אמונות מגבילות, דברים שלא העלינו על הדעת שאנחנו חושבות (ואם חשבנו עליהם – כנראה שיש בהם גם חשיבות עבורנו). זה ממש דומה לשיחה עם פסיכולוג רק שהפעם, תראו איזו יופי – אתן הפסיכולוג.
זוהי דרך טובה להרפות את המתח שטמון בנו. כשהמחשבות מתבטאות מעבר לקופסא שבראש שלנו כך הן פחות מעורפלות ומפחידות, מעין שחרור של מטען כבד שהיה כלוא בתוכנו.
אירועים 'לא שגרתיים' כמו מצב ביטחוני, מיתון כלכלי, טראומות וכדומה הם אירועים שעשויים לערער כל אדם ולגרום למתח כתוצאה מחוסר וודאות, ולכן הם גם הזדמנות טובה להתחיל לתרגל כתיבה אינטואיטיבית.
ההמלצות שלנו ליישום:
- להקדיש את הבוקר לכתיבה! הבוקר הוא הזמן האולטימטיבי לכתוב בחופשיות, זמן לשחרר את המטען של מחשבות שהלכנו לישון איתם בלילה ואנחנו קמים איתם גם בבוקר. ברגע שאנחנו כותבות בבוקר אנחנו מאפשרות לנו בעצם להתחיל התחלה של יום חדש ורענן.
- קחו לעצמכן 10 דק בלבד לביצוע המשימה, והתחילו ליישם בכתיבה בכל יום או לפחות בזמנים שמשרים עליכן לחץ.
- ישנם 2 סוגים של אנשים: אלה שזורקים את הדף שכתבו בו לאחר שהוציאו את כל מה שבמחשבתם ועל ליבם על הנייר; סוג שני, אלה ששומרים את הכתוב וגם קוראים בו, גם אם לא באותו הרגע אז כמה ימים מאוחר יותר. כל אחת מהדרכים היא צורת ביטוי בפני עצמה. הסוג הראשון יכול להתאים יותר בתקופות שאנחנו באמת רוצים רק לפרוק ולהוציא החוצה, לא להתעמק בלעבד את הכתוב וליטרלי להשתחרר ממנו והזדהות איתו על ידי זריקה של הדף. ואילו כתיבה במחברת שנשמרת, או תיוק הדף במקום שאפשר לחזור ולקורא בו – זאת דרך שמאפשרת לנו להתבונן בנבכי הנפש שלנו וכך להבין את עצמנו טוב יותר. בחרו מה טוב לכן יותר, ואתן תמיד יכולות לשחק עם זה.
לחיי תקופות שמחות, רגועות ושלוות בחיינו.
