by: @betlehem.golla
מרגיש לי, ואני לא לבד – שאנחנו חיים בתקופה שאחת לכמה זמן אירוע אחר מופיע בחדשות ומערער את קיומנו עד לרמה שהמתח מורגש אנרגטית ברחובות.
הפעם הראשונה שנפל לי האסימון והתגלתה בפני ה'הארה' על כך שמהדורת החדשות אף פעם לא חיובית ותמיד תספר לנו על כל מה ששלילי וקורה כרגע בעולם, זה בזכות אחד הספרים של אילן הייטנר (שהוא מהסופרים החביבים עליי).
זה היה בסביבות גיל 16-17, ולא ייחסתי לזה חשיבות גדולה מדי, חשבתי לעצמי 'וואלה נכון', והמשכתי הלאה. כחלק מהמטריקס. מקבלת את זה כאמת מוחלטת, כי גם ככה הכרתי את זה כל חיי אז זה מה שאמור לקרות, לא?
–
לא.
זאת מהדורת חדשות, לא מהדורת סכנות.
אז למה בעצם לא מסקרים גם על כל הדברים הטובים והיפים שקורים בעולם כמו מספר תינוקות מתוקים שנולדו היום, הצעות נישואין שהתרחשו, סטודנטים שעברו מבחנים בהצלחה, עסקים שפרחו וכו'?
–
כבר כמה שנים שאני לא צופה בחדשות כדרך קבע, כאורח חיים, כבחירה בעצמי ובתוכן שאני רוצה שיכנס לי לראש. ומידיעה, כשמשהו מספיק חשוב כדי שאכיר בו – זה יגיע אלי (וככה זה באמת). לא מדובר בחוסר אכפתיות או רצון להתעלם ממה שקורה בעולם, אלא דווקא מתוך התמקדות במציאות אחרת שגם היא קיימת ובעיקר כדי לאפשר לעצמי להיות אור במציאות שמרגישה מאוד חשוכה לפעמים.
–
יצא לכן לחשוב פעם למה בחדשות דברים אופטימיים וחיובים זה out ואילו רע וקודר זה in, אבל תמיד?
כי זה לא רייטינג. זה לא מה שתופס את התשומת לב שלנו, כי מי שמכתיב את התכנים התקשורתיים יודע דבר או שניים על המוח האנושי וההישרדותי שלנו שמתמקד במה שמפחיד אותו. כי קל יותר לשמור על אנשים קטנים כשהם מפחדים ובחוסר וודאות וככה בדיוק זה עובד.
–
לא כל כאב ופחד בעולם נוכל לחסוך מעצמנו, והאמת שזאת גם לא המטרה, זה חלק מהיותנו אנושיים וזה גם משרת אותנו (הרי ללא זה לא היינו עוצרים במעבר חציה ומכונית היתה דורסת אותנו, נכון?).
אבל איך בדיוק זה מקדם אותי לדעת כל שעה עגולה עוד ועוד פרטים ומידע על עוד אונס, רצח, פיגוע, מגיפה עולמית או הסתה פוליטית כזאת או אחרת? אולי הייתי יכולה לדבר פה היום על מה שאקטואלי כרגע, על ההפגנות, על הפילוג והשנאה שנבחרי הציבור מעודדים, על הצד הזה שמקלל את הצד השני וההיפך.. אבל המטרה בפוסט הזה היא עמוקה יותר מזה.
–
המטרה פה היא לצעוק לכן, לכולכן:
תדאגו לעצמכן.
שום דבר מהתוכן התקשורתי שנזרק עלינו לא בא להטיב איתנו.
אף אחד מנבחרי הציבור המדוברים לא תוהים לעצמם 'איך מרגישה שירה מפתח תקווה שמקשיבה לנו עכשיו?'
תמצאו את הבלאנס שלכן ובמידה וחשוב לכן להתעדכן במה שקורה, עשו זאת אבל באופן מושכל. שחררו את האינפוזיה שמחברת אתכן לחדשות.
הביעו את עצמכן, השמיעו קולכן, אבל תאפשרו גם לאחרים לעשות זאת. אנחנו אנשים שונים, אחרים, אין סיבה שנחשוב דומה.
הסתכלו על מי שחושב אחרת מכן בעיניים טובות, לא כי הוא צודק לתפיסתכן, אלא כי רק באחדות ואהבה נוכל לשמר ולהשפיע בטוב על העולם הזה, שהוא הבית של כולנו.
תתחילו בעצמכן, שחררו את הפחד, הכוח אצלנו.
או כמו שמייקל ג'קסון שר:
I'm starting with the man in the mirror
I'm asking him to change his ways
And no message could've been any clearer
If they wanna make the world a better place
Take a look at yourself and then make a change
–
ובצעדים פרקטיים ויומיים, לגזור ולשמור:
- היפטרי מצפייה אובסיסית לחדשות. את לא צריכה להיות מעודכנת 24/7 על מה קורה, רוב המידע שם לא רלוונטי ומטרתו להפחיד אותנו בעיקר. המידע החשוב באמת יגיע לאוזנייך גם אם לא תהיי מעודכנת בכל מהדורה.
- התחברי לעצמך; עשי מדיטציה, לכי יחפה, צאי לטבע, הקשיבי למוזיקה, הביטי בים, תזיזי את עצמך, עשי ספורט שאת אוהבת. הטעיני את עצמך במה שעושה לך טוב.
- בלי עם אנשים שאת אוהבת; משפחה וחברים. שחקי עם ילדים, היזכרי בתמימות שקיימת בנו.
אוהבת
3>