הטמעת הרגלים חדשים

בתיאוריה לשנות הרגל מרגיש כדבר פשוט שאפשר לעשות על הדרך אבל בפועל זה ממש לא ככה, זה דורש תשומת לב ופעולה.

פרופסור אריקסון מדבר על שלושה שקרים עיקריים המסבירים "למה אנשים לא עושים מה שהם אמרו שיעשו?":

1 שקר ראשון – שקר הידע!

מכירות את זה שאתן מספרות לעצמכן שאחרי הקורס הזה או אחרי הסדנה הזאת תפתחו את עסק חלומותיכן ובפועל עשיתן כמה וכמה קורסים וסדנאות אבל חלום העסק נשאר על דף נייר במגירה? זהו בדיוק "שקר הידע" – שקר שאנחנו לא מתייחסים אליו כשקר (בלי לשים לב). אף אחד לא משנה התנהגות כי הסבירו לו למה או מה הוא צריך לעשות.

2 שקר שני – 'זה רק עניין של החלטה' או 'אין לי באמת זמן לזה'

שני משפטים שהתמצית שלהם היא "זה לא מספיק חשוב לי". לא קיים קשר בין כמה "חזק" החלטת שאת עושה משהו לבין הסיכוי שלך לשנות התנהגות לא רצויה.

3 שקר שלישי – שקר המוטיבציה

'אני עצלנית ואין לי מספיק מוטיבציה' שזה למעשה שם קוד 'אני מרגישה יותר בנוח עם העובדה שאני לא נעה לעבר מה שאני רוצה,. מוטיבציה מכל סוג היא דלק לטווח מאוד קצר אם לא רגעי.

–

כשאת מספרת לעצמך את אחד משלושת השקרים הללו על איזשהו תחום בחייך שאת רוצה לשנות – השינוי לא יעבוד לך. ואפילו להיפך, את מונעת מעצמך לבצע את השינוי הרצוי. זאת הסיבה שאנשים יכולים לבחור באותה אסטרטגיה (גם אם היא לא עובדת) ואפילו להתעקש עליה לפעמים – העיקר להרגיש שמתקיימת תנועה לעבר מה שהם רוצים. למשל: להתעקש לרדת במשקל מבלי לשנות את המזון בתפריט אלא רק על ידי הוספת ספורט.

–

אז איך בכל זאת משנים ומטמיעים הרגל חדש?

משנים את הסביבה –  כאנשים אנחנו תמיד נרצה (מבלי לדעת שזה מה שאנחנו עושים) את מה שאחרים בסביבה שלנו רוצים. אנחנו דומים לסביבה שלנו ולא במקרה. ולכן כדי לשפר את חיינו לכיוונים שאנחנו טוענות שאנחנו 'רוצות' עלינו להחליט ולבחור מחדש מי וגם מה נרצה שיהיה סביבנו. סביבה מנצחת כוח רצון, וסביבה היא לא רק אנשים: היא המזון במקרר, הספרים שאנחנו בוחרות לקרוא, האנשים שאנחנו עוקבים אחריהם ברשת ואפילו הטלויזיה שנבחר לראות.

יצירת הרגל נוח – כדי שהשינוי יקרה עליך לפעול בקלות וללא מאמץ ולהתחיל ליישם את ההרגל החדש בצעדים קטנים. לדוגמא: בשביל לרוץ כל בוקר מוקדם אארגן לי ליד המיטה את כל הציוד שנדרש לי לריצה קרוב ונגיש שלא אצטרך להתעסק בזה מוקדם בבוקר, כדי לאכול מזון בריא ומזין כל השבוע – אכין לי קופסאות מראש, וכך הלאה.

תגמול מענג – זה השלב של הטמעת ההרגל לפעולה קבועה בחייכן. חשבתן פעם למה אנחנו נהנות להיות ליד אנשים שהם חיובים ומרימים? כיף איתם אז אנחנו רוצות שישארו בחיינו – מנגנון העונג שלנו הופעל. ככה בדיוק גם עם המעשים שלנו – אם הם יגרמו לנו עונג נתחיל לעשות אותם בקלות והנאה פשוט כדי שיהיה לנו טוב (מנגנון העונג שלנו פועל בדברים הקטנים: כמו לסמן ב-V על טבלת מטרות).

מטרה לפעול למענה – למה אתן רוצות לשנות את ההרגל שלכן? מה המטרה בכך? שאלו את עצמכן את השאלה הזאת ואז תענו לעצמכן בכנות. מה הסיבה שלך? לא מה אחרים יחשבו, למה אני רוצה את זה לעצמי? זה יהווה לך תזכורת למה התחלת בזמנים של 'בא לי לפרוש'.

זכרו, רק תרגול מאפשר שיפור 🙂

וההרגלים היומיומיים שלנו מכתיבים את החיים שלנו – אם אנחנו לא מרוצות ממה שקורה ביום-יום שלנו, בסופו של דבר זה מצטבר לחיים שלמים.

—————————————————————–

מקור: התוכן סוכם מתוך ראיון של ניב פארן בפודקאסט "תחושת בטן" של מתן חכימי. להאזנה לפרק המלא: